שעות אחה”צ ובמיוחד שעות הערב יכולות להיות מאוד מאתגרות כשיש שני ילדים, שלושה ואף ארבעה.
יש הרבה קשיים ושאלות שעולות במצבים שבהם צריך לענות על צרכים של כמה ילדים בו זמנית וברב המקרים הם לא חופפים או תואמים.
איך יוצרים הרמוניה בין הילדים? איך לגרום להם לשתף איתנו פעולה?
איך ללמד אותם לשתף זה את זה?
ומה קורה נניח כשצריך להרדים תינוק, מה עושים עם הילד הגדול בזמן הזה? איך לוודא שלא יפריע בזמן ההרדמה? ואם בדיוק בזמן הזה צריך משהו? איך פועלים במצבים האלה?
איך להגיב נכון כשהגדול אולי מרביץ לקטן? דוחף אותו?
מה עושים בהתארגנות בבוקר כשכולם צריכים לצאת בזמן מהבית?
אלה רק חלק משאלות ששומעות מנחות ההורים שלנו כשהן מגיעות לבתים של משפחות לתהליכי ליווי…
הנה 4 כלים שיכולים לעזור ולשפר:
הכלה
ילדים (וגם מבוגרים) פועלים מתוך צורך. ילדים גדולים שנולד להם אח קטן, המקום שלהם בחיים מתערער והם לא יודעים איך למצוא את המקום מחדש, או מה לעשות עם הסיטואציה. לפעמים השינוי בהתנהגות לא מגיע ישר אחרי הלידה, לפעמים הוא מגיע כשהתינוק נהיה יותר פעיל ואקטיבי ואז האח הגדול מרגיש בתחרות מסוימת על תשומת הלב והנוכחות ההורית.
חשוב להבין את מקור הדברים בשביל לפעול מגישה מכילה ואמפתית.
העצמה
המשמעות של להעצים ילד, לדעתי, היא לאו דווקא להגיד לו “אתה גדול”, “אתה בוגר”, אלה מושגים מאוד מופשטים עבורו ודווקא מעמידים אותו אל מול השוואה מול אחיו הקטן (או הגדול).
אז איך כן להעצים מבלי להגיד?
אחת הדרכים היא לתת לכל אחד מהילדים תפקיד שהוא אחראי עליו בבית. זה יכול להיות תפקיד שקשור גם לטיפול באח הקטן אבל לאו דווקא. ממש חשוב להקפיד על התפקיד הזה ולוודא שהוא אכן מבצע אותו. אפשר לתת לו גם לבחור תפקיד מתוך מגוון תפקידים.
כשהילד מבצע את התפקיד, זה עוזר לו למצוא את המקום שלו בכך שזה מאוד מחזק את תחושת הנוכחות שלו.
שיקוף חיובי
חשוב להבין, ילדים לא פועלים מתוך רצון אמיתי לפגוע ברגשות של מישהו אחר. הם יכולים לבדוק גבולות, לראות איך ובאיזה אופן הדברים מפעילים אתכם אבל זה נובע, שוב, מתוך צורך. צורך בתשומת לב, אהבה.
לכן, כאשר אתם שמים לב לסיטואציה שבה התינוק הקטן או הילד הגדול עושים משהו שיכול להתפרש בצורה שלילית, כמו “הוא חטף לי”, “הוא הרס לי”, נסו לשקף את זה בצורה חיובית.
“הוא רוצה לשחק אתך גם והוא הפיל לך את הקוביות בטעות? בוא נראה לו איך להניח.”
“אתה רוצה ללטף את אחיך הקטן? איזה מתוק אתה! תראה, הוא אוהב שמלטפים אותו כך בעדינות”
באופן הזה, אתם בונים לילד (וגם לתינוק שגדל) צורת מחשבה חיובית ביחס שלו לאחים שלו ובהמשך גם לחברים שלו ולסביבה שלו, בכך שהוא יתפוס את המציאות והסיטואציות בסביבתו באופן חיובי.
שיתוף! שיתוף! שיתוף!
זה יכול להתחבר גם לשיקוף של הפעולות שאנחנו עושים, וגם להעצמה אישית של הילד. חשוב שבאמת נשתף את הגדולים בטיפול בקטנים. למשל, ללמד את האח הגדול להרדים את הקטן, זו יכולה להיות העצמה מאוד משמעותית עבורו והקלה משמעותית עליכם! לתת לאח הגדול להאכיל את הקטן או להכין לו אוכל. לעזור בהלבשה, מקלחות, במשחק והכי חשוב לתת להם לבחור בזה ולהרגיש חשובים בזה.
