אנחנו מגיעים לארוחת החג אצל הורים או הדודים וכולם שמחים ומתלהבים מהתינוק החדש במשפחה.

ולפני שאנחנו שמים לב, התינוק מתחיל לעבור מיד ליד ולקבל חיבוקים ונשיקות מכל הנוכחים.

“בואו, תנו לנו ליהנות ממנו קצת.”

“תראו כמה הוא ערני, צוחק ומחייך.”

“תראו כמה הוא מדבר ומקשקש.”

“איך הוא נהנה להסתכל על הבני דודים הגדולים.”

“איך הוא מבסוט פה מול הטלויזיה.”

“איזה סקרן הוא, איך הוא מתעניין באוכל, במשחקים.”

מה שקורה בד”כ, כשנגמרת ההתלהבות הראשונית וכולם מתיישבים ליד השולחן, זה שהתינוק מתחיל לקטר, להיות חסר מנוחה ולא נותן לאף אחד לאכול את ארוחת החג בשקט. לא משנה מה עושים, אף אחד לא מצליח להרגיע אותו.

אנחנו מנסים לנדנד אותו, להניק, לתת מוצץ או בקבוק… אבל שום דבר לא עוזר.

כמובן שלכל הסובבים יש דעה או סיבה משלהם למה התינוק מתנהג ככה… אבל אותנו, זה לא באמת מעניין.

אנחנו רואים לפנינו תינוק שבוכה ומקטר ולא מצליחים להבין למה…

אנחנו מתחילים לדמיין איך ליל החג עומד להפוך לעוד לילה כזה בלי מנוחה, עוד לילה שבו התינוק נרדם לשעה-שעתיים ומתעורר, נרדם ומתעורר, נרדם ומתעורר…

למה זה קורה? ומה אפשר לעשות?

לפני הכל, חשוב להבין משהו על הביולוגיה של התינוק.

לכל יצור חי יש שתי מערכות הורמונליות בגוף שמאזנות זו את זו.

המערכת ההורמונלית הראשונה היא המערכת הסימפטתית (חוסר נינוחות).
זו מערכת שאחראית על ההישרדות שלנו. המערכת הזו מפרישה בגוף שלנו הורמון בשם אדרנלין.
ההורמון הזה מופרש כאשר חווים מצב של לחץ, ציפייה, כאב, עייפות יתר, הרבה גירויים, סטרס או התרגשות.

המערכת ההורמונלית השנייה היא המערכת הפרה-סימפטתית (נינוחה). זו המערכת שאחראית על השינה, העיכול, הסוגרים, לידה, הנקה, מערכת החיסון, הרבייה וכו’. המערכת הזו מופעלת כאשר אנו נמצאים במצבי רוגע, שלווה ונינוחות.

 

ההורמון הקטן שמונע מהתינוק שלך להירדם בלילה

כאשר יש גירוי מסוים, הורמון האדרנלין מופרש בבת אחת ובצורה חדה מאוד. העניין הוא שילדים ותינוקות, מאוד רגישים לשינויים, אפילו ממש קטנים. מה שעבורנו לא נתפס בכלל כגירוי, יכול להיות גירוי מאוד מאוד משמעותי עבורם.

למשל, כשאחנו יוצאים מחוץ לבית, ונתקלים באנשים חדשים, אורות או סביבה שונה, מתפתחת אווירה סימפטית (לא נינוחה). לכן מופרש בגוף התינוק הורמון האדרנלין. וכאשר הוא מופרש בגוף, המערכת הפרה-סימפטתית (הנינוחה)  לא יכולה לפעול וזה למשל יקשה יעל התינוק שלנו להירדם.

בנוסף, הוא יתקשה לאכול בצורה אפקטיבית. וגם אם הוא יאכל, העיכול עשוי להיות פחות אפקטיבי
(יהיו יותר גזים, פליטות, גרעפסים, הפסקות מרובות באוכל וכו’). מה שיוביל לקושי נוסף בהירדמות.

חוסר שינה מייצר עייפות מוגברת, והיא גורמת להפרשה של עוד אדרנלין. וכך נוצר מעגל שינה זדוני
שיכול להפוך את התינוק להיות מאוד לא נינוח בשעות האלה ולגרור לילות שלמים של התעוררויות
מרובות.

ובחזרה לארוחת החג…
בארוחות החג יש בדיוק את כל המרכיבים, הגירויים שגורמים להפעלה של המערכת הסימפטתית ולהפרשה של הורמון האדרנלין, התינוק נתקל בהרבה אנשים שהוא לא רגיל לראות ביום יום, הוא נחשף להמון קולות, אורות וריחות. הכל חדש, צבעוני ובעוצמה גדולה יותר ממה שהוא רגיל בבית.

ובגלל זה, בארוחת החג אנחנו חייבים להבין שהתינוק לא סתם מקטר… יש לו רמות גבוהות של אדרנלין בגוף. אנחנו נוכל ממש לראות שהתינוק מראה סימנים בשפת גוף של המערכת הסימפטתית. למשל, הוא יהפוך להיות קולני יותר, יקשקש בקול, יצחק יותר מדי עד כדי בכי, יבהה בחלל וינסה להתנתק מהאווירה, הוא יתקשה למקד את המבט שלוו ויסתכל לכל עבר. ובהתאם הוא יתקשה לאכול או להירדם.

ההתנהגות זו, מתוקה וחמודה ככל שתהיה, מעידה על כך שהתינוק נמצא בעודף גירויים.

איך מרגיעים ומרדימים תינוק בארוחת החג?

1. הקדימו תרופה

חשוב לוודא שהתינוק ישן טוב במהלך אותו היום. צריך לשים לב שאתם לא מפספסים ארוחה או שינה,
בשביל שהוא לא יגיע לארוחת הערב שהוא כבר בעייפות יתר.

אם האירוח יהיה אצלכם ואתם יודעים שתהיו עסוקים בכל אותו היום בהכנות, נסו לבקש ממישהו קרוב
שיהיה עם התינוק ושיוודא שהוא ישן ואוכל בזמן.

2. זהו את הסימנים המוקדמים לשינה שלו

המערכת הפרה סימפטתית (הנינוחה), זו שאחראית על השינה, העיכול וכו’, מופעלת במצבי שלווה, רוגע ונינוחות. כשאתם רואים שהתינוק שלכם מאותת שהוא עייף, נסו ליצור את האווירה הזו כשאתם מזהים את הסימנים האלה. אל תחכו לבכי! שימו טיימר בטלפון, וכל 20-30 דקות צאו החוצה למקום שקט. כשתהיו במקומות שקטים יותר, אתם תראו יותר בבירור את הסימנים של התינוק לשינה ותוכלו לענות על הצרכים שלו.

במידה ואתם מחפשים חדר כזה, חשבו שהתאורה בו תהיה חלשה ושאין בו כמעט אנשים. ואז כשתראו את
הסימנים שלו, אפשר יהיה להאכיל בנחת (אם צריך) ולהרדים אותו באותו החדר. גם אם זה קורה בתחילת הערב, הרי שעדיף שהתינוק יישן מעט, ויאגור כוחות מאשר שיהיה עם רמות גבוהות של אדרנלין למשך כל הערב.

תסבירו לפני הארוחה למשפחה את המצב שאתם צריכים לעשות הפסקות עם הילד כדי שישתפו אתכם פעולה.

3. היעזרו במנשא

אם אין באפשרותכם להרדים את התינוק בחדר אחר, או אם אין כזה חדר כי יש בו המון אנשים, מנשא זה הפתרון עבורכם! הכניסו את התינוק למנשא כשהפנים שלו אליכם, גשו לפינה שקטה יותר, הרגיעו את האווירה ונסו לתת מענה למה שהוא זקוק כרגע, באופן שקט ואינטימי.

מנשא, מדמה באופן הכי טוב את המערכת הפרה סימפטתית.

4. היו קשובים למה שאתם מרגישים בפנים

אם זיהיתם שהתינוק זקוק למשהו, ואנשים אחרים אומרים לכם אחרת, נסו לתת לו מענה.

לפעמים הרבה עצות, או כיווני מחשבה אחרים יכולים לבלבל ולגרום לכם להרגיש חסרי בטחון.
את התחושה הזו אתם מעבירים לתינוק שכמובן משפיעה גם היא על ההתנהגות שלו.

אתם ההורים הכי טובים לילדים שלכם ומעצם היותכם כאלה, אתם יודעים שזה מה שהוא
צריך עכשיו גם אם למישהו אחר, זה נראה אחרת.