אני מאוד אוהבת לספר את הספר הזה בתחילת שנה, מספר רב של פעמים.
הוא מתאים במיוחד לילדים מגיל 2.5 ועד 6 שנים.

1. תמיד רצוי להתחיל מלספר את הסיפור מהספר, להראות את האיורים ולשאול את הילדים
   שאלות (למשל: איך הם ירגישו עם התיק יבכה? האם תיק יכול לבכות?)
2. אחרי כמה פעמים שהקראתן את הסיפור והילדים מכירים אותו אפשר להוסיף אביזרים
   ולהשתמש בהם בזמן ההקראה: לצייר או לצלם מהספר את הדמויות או לקחת אביזרים
   מתאימים (תיק, כוס, כיסא) ולצייר עליהם פנים בוכות כמו בספר.
3. אחרי כמה פעמים שמספרים את הסיפור עם הדמויות, אפשר לספר והילדים ימחיזו את
   זה.
4. כשמספרים את הסיפור לשאול את הילדים: מה הם היו אומרים לילד שבוכה? לחפצים
   שבוכים? איך אפשר לעזור לו להתרגל לגן?
5. פעילות נוספת שאפשר לעשות זה לצייר עם הילדים שלט לכניסה לגן שעליו כתוב “גן
   השמחים” ובו כולם מחייכים.
6. לשחק את המשחק “מה חסר בגננו הקטן” עם חפצים מהסיפור.
7. מחלקים לילדים שלטים עם דמויות מהסיפור, פעם אחת צוחקת ופעם אחת בוכה (שלט
   עם תיק בוכה ושלט עם תיק צוחק, שלט עם כיסא בוכה ושלט עם כיסא צוחק). הגננת
   מעלה סיטואציות שונות והילדים צריכים להרים את השלט שמתאים בעיניהם: האם זה
   מצחיק או מעציב.

רעיונות ליצירות בעקבות הספר “גן הבוכים”:

• כל ילד מכין לו חפץ בוכה – תיק שעליו הוא מדביק פנים בוכות, כוס עם פנים בוכות וכדומה.
• קישוט החפצים של הגן עם חיוך (מתלים מחייכים, כיסא מחייך וכו’).
• צביעה והכנה של דמויות הסיפור להמחזה.
• צביעה בצבעים משמחים ואחריה צביעה בצבעים עצובים לפי בחירתו והחלטתו של הילד.
• מסכה בוכה ומסכה צוחקת שהילד יצבע ויכין ויוכל בכל יום להחליט איזו מסכה הוא שם.

ילדים אוהבים ספרים וזה תמיד מרגיע אותם, לכן אני מרבה להקריא
ספרים בשלב ההסתגלות ולעשות פעילויות בעקבותיהם.

הכותבת היא חמוטל לחמן,

מפתחת גישת ׳האמת בחינוך׳. בעלת תואר ראשון בחינוך ותואר שני בחינוך לגיל הרך. אשת חינוך למעלה מ-22 שנה.
מובילה את קהילות ׳האמת בחינוך׳ לאנשי חינוך והורים.

מפתחת מסלולי הכשרה לחינוך משלים לאנשי חינוך והורים שמטרתם להעצים את הילד, להעלות את הביטחון האישי ולהשיג את רצונותיו.

לרעיונות ומערכים נוספים, היכנסי לאתר גישת האמת בחינוך:

https://hamutallachman.co.il/