.2 בפעם השנייה שמספרים את הסיפור, שואלים את הילדים עם קרה להם פעם
שהם רק רצו שמישהו יקשיב בלי לתת להם עצות, איך הם מתנהגים שמשהו
נהרס להם, איך הם מציעים לטיילור להגיב כשהמגדל נהרס לו )אני ממליצה
לעשות פעילות זו בקבוצה קטנה (.

.3 בפעילות הבאה אפשר לעבור דמות דמות ולחקור מאיזה מקום היא הציעה את
הפתרון ומה אנחנו למדים עליה בעקבות הפתרון שנתנה )למה התרנגולת הציעה
לדבר, למה הדב הציע לצעוק, הפיל שרצה לתקן, הצבוע שרצה לצחוק, הבת
יענה שרצתה להתעלם מזה, הקנגרו שהתייחס לבלאגן ורצה לזרוק הכל, והנחש
שהציע להרוס למישהו אחר, והארנב שהקשיב(, אפשר לחקור גם את למה כולם
הלכו אחרי שהן הציעו את הפתרונות? ומה הן הרגישו כשטיילור לא נענה
להצעות שלהן?

.4 מספרים את הסיפור, כל ילד מקבל דמות והן ממחיזים את הסיפור.

.5 הגננת אומרת חיה והילדים עושים את הפיתרון שהיא נתנה, צועקים, מסדרים,
צוחקים וכו’.

.6 בונים בניין ביחד כל ילד מוסיף לבנה והילדים צריכים להיזהר שלא יפול, במידה
ונופל מתחילים מהתחלה.

.7 אפשר לפתח עם הילדים שיחה על מה זה אומר להקשיב, מה אנחנו מרגישים
שאנחנו מקשיבים למישהו אחר ואיך זה מרגיש כשמישהו מקשיב לנו.

.8 רצף – הגננת מביאה את התמונות של הסיפור והילדים צריכים לסדר את זה לפי
רצף הגיוני.

.9 מדרש תמונה בעקבות הסיפור- הגננת מראה תמונה מהסיפור והילדים מספרים
מה קרה.

.10הילדים צריכים להמציא סוף אחר לסיפור.

.11משחק חרוזים הגננת אומרת שם של חיה מהסיפור והילדים מוצאים לה חרוז.

יצירה:

● הכנת דמויות הסיפור מחומרים שונים- ארנב, פיל, בת יענה, תרנגולת וכו’
)אפשר חלק מציור כף היד של הילדים, חלק מגלילי נייר טואלט, חלק
מצלחות וכו'(.
● כל ילד בונה ממקלות ארטיק את המבנה שלו.
● צביעת דמויות הסיפור.
● הכנת ספר בעקבות הסיפור – שבו הילדים מציעים את הפתרונות שלהם.

לוח נושא:

במידה ובחרתן ללמד את זה כנושא ולא כסיפור, אז הנה כמה רעיונות
ללוח:
● צילומים של התמונות בספר.
● דמויות הסיפור רק שבמקום הפנים של הדמויות יהיו הפנים של הילדים.

מכל סיפור אפשר להוציא המון פעילויות, שהופכות ללמידה וחקירה חויתית לילדים.

הכותבת היא חמוטל לחמן,

מפתחת גישת ‘האמת בחינוך’. בעלת תואר ראשון בחינוך ותואר שני בחינוך לגיל הרך. אשת חינוך למעלה מ-22 שנה. מובילה את קהילות ‘האמת בחינוך’ לאנשי חינוך והורים.

מפתחת מסלולי הכשרה לחינוך משלים לאנשי חינוך והורים שמטרתם להעצים את הילד, להעלות את הביטחון האישי ולהשיג את רצונותיו.

לרעיונות ומערכים נוספים, היכנסי לאתר גישת האמת בחינוך:

The post מערך פעילות בעקבות הארנב שהקשיב/ קורי דורפלד appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.

1. את הלמידה של חג פורים אני תמיד מתחילה מסיפור המגילה (יש כמה גרסאות יפות שמתאימות לילדים). אני מחלקת את הסיפור ל-3 חלקים או יותר וכל יום מספרת חלק אחד.
   אני משתמשת בדמויות מצוירות או בובות כדי להמחיז את הדמויות ומוסיפה שירים שמתאימים.
   לקטנטנים- היית מספרת ממש משהו קצר: רק את החלק המרכזי או קצת על הדמויות (וגם את זה לא חייבים).

2. מקור השם פורים – מהמילה “פור”- גורל. אחרי שאני מסבירה לילדים מה אומרת המילה פור, אנחנו משחקים כל מיני משחקי מזל: זורקים קובייה ומקבלים מדבקות לפי המספר שיצא,
   שליפת קלפים כשבחלק מקבלים משימות ובחלק הפתעות, משחק מלחמה בקלפים, הטלת מטבע כשמחליטים שצד אחד שלו זה לצאת ראשון לחצר.
   לקטנטנים אפשר להביא תיבת מישוש וכל ילד שולף משהו שקשור לפורים: ליצן, רעשן, מסכה וכו’, או סתם דברים מהגן (אם הם כבר מדברים, אז שינסו לנחש במה הם נוגעים).

3. את מנהג התחפושות אני פותחת בחידון “מי מסתתר מאחורי המסכה?” – כל ילד בוחר לו מסכה או אביזרים (כובע, משקפיים, שפם, אף של ליצן וכו’). הוא חובש אותם וזה ממש מצחיק את הילדים. אני מצלמת כל ילד עם המסכה והאביזרים, ממספרת את התמונות ושולחת להורים בווטסאפ, ההורים צריכים לנחש איזה ילד מסתתר מאחורי איזו מסכה.
   אני עושה את זה להורים, אבל אפשר לעשות את החידון הזה גם לילדים (במידה ועושים את זה ילדים אז בוחרים עם כל ילד בנפרד מסכה ואביזרים ואז במפגש מראים לילדים והם צריכים לנחש איזה ילד זה). לקטנטנים אפשר שהגננת תיקח מסכה של חיה או כל דבר אחר שהוא לא מפחיד, קודם תראה להם את המסכה ואחרי זה תעשה להם קוקו (תשים את המסכה ותוריד).
4. תחפושות מפגש שני: יום אחרי זה אני ממשיכה את מנהג התחפושות ומביאה לגן סטנד עם המון תחפושות, אני מראה לילדים את התחפושות .כל ילד מספר למה הוא מתחפש, ואני מסבירה לילדים שהסטנד עם התחפושות יהיה פה במהלך השבוע ובכל בוקר הם יוכלו לבחור תחפושת ממנו ולהתחפש. לגדולים אני מסבירה גם למה מתחפשים בפורים.
   אני ממליצה להתאים את התחפושות לגיל של הילדים – לקטנים רק חצאיות וקצת אביזרים ולגדולים ממש תחפושות.

5. רעשנים – אני מביאה לגן קופסא סגורה מלאה ברעשנים ומנערת אותה. הילדים צריכים לנחש מה יש בתוכה (זה משהו שעושה רעש? יש אחד או הרבה?). אחרי שהם ניחשו, אני מוציאה את הרעשנים ואנחנו מדברים על זה שהרעשנים עשויים מכל מיני חומרים, שהם באים בכל מיני גדלים וצבעים, כל ילד בוחר לו רעשן ואנחנו שרים איתם ומשחקים בהם.

6. רעשנים מפגש שני – במפגש הבא אני מסבירה מתי אנחנו משתמשים ברעשנים (בזמן קריאת המגילה כשמוזכר השם המן). אני מחלקת לילדים רעשנים ומקריאה את המגילה. הילדים צריכים להשמיע רעש בכל פעם שמוזכר השם המן. את הרעשנים אני משאירה בגן בתוך סלסלה והילדים יכולים לשחק בהם.
   בקבוצה קטנה – אני יושבת עם הילדים ואנו חושבים על עוד דברים שאנחנו מכירים שעושים רעש, עם אילו איברים בגוף שלנו אנחנו יכולים לעשות רעש.
   עם הגדולים (גן חובה): הילדים כותבים את המילה “רעשן”, והם צריכים למצוא לכל אות במילה “רעשן” מילה אחרת שמתחילה באות הזו (מילה שמתחילה בר’, מילה
   שמתחילה בע’, מילה שמתחילה בש’, מילה שמתחילה בנ’).

7. משלוח מנות – אני מסבירה לילדים מהו המנהג הזה ומה שמים בתוך משלוח המנות (מאכל מלוח ומאכל מתוק). אחר כך אנו עורכים הגרלה וכל ילד מגריל ילד אח, שלו הוא צריך להביא משלוח מנות (אני עושה רשימה קבועה: חטיף מתוק, חטיף מלוח, אוזני המן, הפתעה קטנה וציור שהילד יצייר לחבר, על מנת למנוע אי שוויון).
   אפשר במקום שיכינו בבית משלוחי מנות – לבקש מכל הורה להביא משהו (חבילת פסק זמן, בייגלה, במבה, חבילה של מקופלות קטנות, אוזני המן וכו’), לסדר לילדים שולחן וכל ילד עובר ושם לעצמו בחבילה מה שהוא רוצה, ואז אפשר להחליט האם הם מחליפים ביניהם את משלוחי המנות שהכינו או שכל אחד לוקח לעצמו את מה שהכין.
8. משתה – אני מספרת לילדים שהמלך אחשוורוש אהב לעשות משתה ושבעקבות המשתה שאסתר עשתה, ובו דיברה אל ליבו של אחשורוש, העם היהודי ניצל. לכן בפורים אנחנו נוהגים לעשות משתה ושגם אנחנו בגן נכין משתה. אני מסבירה להם מה זה משתה ומה צריך להיות בו ונותנת לילדים לבחור מה הם היו רוצים שיהיה במשתה של הגן. אני עושה רשימה מכל הדברים שהילדים אמרו ושולחת להורים וכל אחד בוחר מה להביא. ביום של המשתה אני עורכת שולחן חגיגי (אפשר לעשות את זה עם הילדים) וכולנו מתיישבים מסביב לשולחן, אוכלים, שותים, שרים ונהנים. לילדים הגדולים אפשר לתת לכתוב את התפריט של המשתה או לחשב כמה יעלה המשתה.

9. מפגש על ליצנים – אני מביאה למפגש תמונות של הרבה סוגי ליצנים (פיארו, מוקיון, ליצן יום הולדת, ליצן רפואי וכו’). אני מסבירה לילדים מה תפקידו של כל ליצן. אני מביאה כובעי ליצן שונים, אף של ליצן והילדים מתחפשים ואנו רוקדים ריקודים של ליצנים. אני שרה את השיר של יוקי הליצן עם הבובה.
   בקבוצה הקטנה אני מביאה את הציור של רומרו בריטו: “הליצן”. אנחנו מסתכלים עליה, רואים איזה צבעים יש בה. אני הכנתי ממנה פאזל גדול שהילדים מרכיבים ואחר כך בסדנה הילדים מכינים את הליצן שלהם בעקבות כל הליצנים שראו .
   לקטנטנים הייתי שרה את יוקי הליצן עם הקונוס, נותנת גם להם לעשות, ילד שרוצה יכול לחבוש כובע של ליצן. אפשר לבקש מהילדים שיביאו בובת ליצן למפגש או תמונה של ליצן.

10. אוזני המן – הסבר למה אוכלים אוזני המן ואכילת אוזני המן.
    בקבוצה הקטנה – הכנת אוזני המן עם הילדים. אפשר לעשות גם מבחן טעימות – ילד עוצם עיניים, נותנים לו לטעום אוזן המן והוא צריך להגיד במה זה ממולא (שוקולד, תמרים, פרג וכו’).

11. הקראת המגילה – אני מספרת לילדים על מנהג זה. במידה ואפשר להזמין הורים, אז אני מזמינה אותם לקריאת מגילה שבה הילדים ממחיזים את המגילה. ההורים אוחזים ברעשנים וכל פעם שמוזכרת המילה “המן” – הם מרעישים ברעשן.
    עם הקטנים, במידה ורוצים, אפשר שההורים ימחיזו להם (אבל ממש לא חובה בגיל הזה לספר את המגילה).
12. תהלוכת פורים – כל ילד בוחר תחפושת מהתחפושות בגן. אני מבקשת מכמה הורים שיבואו ללוות ואנו יוצאים לתהלוכת פורים בשכונה, בה אנו שרים ומברכים את העוברים ושבים בחג שמח (אפשר לעשות את זה גם עם התחפושות מהבית).

13. קרנבל תחפושות – כל ילד מגיע מהבית עם התחפושת אותה הוריו קנו לו. אני מכינה מראש קטע מוזיקלי לכל תחפושת (לפעמים אני ממש כותבת סיפור קצר שבו אני משלבת את כל התחפושות של הילדים ואז בכל פעם ילד אחר קם ומציג לנו את התחפושת). אחר כך רוקדים ושרים שירי פורים ואוכלים אוזני המן.

14. מסיבת פיג’מות – בבוקר הילדים באים לגן מלא במזרונים, כריות ובובות רכות ואנו משתוללים ועושים מלחמת כריות. כשכל הילדים הגיעו, אני מושיבה אותם על המזרונים ומספרת סיפור שקשור לשינה (הילדון שלא רצה לישון/ הלן קופר) וכל פעם אני עוצרת ושמה שירים שמתאימים (לא רוצה לישון, טסה הרכבת, תזמורת וכו’).

15. מסיבות נושא – יש שנים שאני בוחרת חוץ מקרנבל תחפושות, שבו הילדים באים מחופשים בתחפושת שהם רוצים, גם מסיבה שבה כולם מתחפשים לפי נושא מסוים. בדרך כלל זה נושא שהילדים אוהבים או סיפור שהם אוהבים לקרוא (עשיתי פעם אגם הברבורים, מסיבת מכוניות, מסיבת מלכים ומלכות). במסיבה הזו מכינים תפאורה מתאימה, מספרים סיפורים בנושא, שירים על הנושא וכל ילד מציג את התחפושת שלו.

יצירות מתאימות למערך בנושא פורים:

• הכנת רעשנים מחומרים שונים (קופסאות גפרורים, גמדים, גלילי נייר טואלט).
• הכנת מסכות מחומרים שונים – גבס, נייר, פלסטיק, בד.
• הכנת כובעים וכתרים מעיתונים, עיסת נייר, בריסטולים, בדים.
• הכנת שרביטים.
• הכנת קופסא/מארז למשלוח מנות – קישוט קופסא, הכנה וקישוט של כובע ליצן שישמש אחר כך לאריזת משלוח המנות, קישוט צלחת, קישוט של מסכה שבה נשים את המשלוח.
• הדבקת סמלי החג.
• הכנת ליצנים.
• צביעת המגילה.
• צביעת דמויות המגילה.

סיפורים למערך בנושא פורים:

• סיפור המגילה לגיל הרך (יש של הוצאת ליתם, יש של אורלי נעמה אלקריב מדרך המילים, למירי צללזון יש ספר בשם “סיפורים לפורים” וגם שם מסופרת מגילת אסתר באופן מותאם לילדים).
• “מעשה בכובעים”.
• “מעשה באוזן המן”/ לוין קיפניס.
• “מי רוצה להיות מה?”/ שרה זלוף.
• “הליצן שנרדם”/ שרה זלוף.

קישוט הגן לפי נושא מותאם למערך בנושא פורים:

בפורים הגן צריך להיות שמח וצבעוני.
אפשר למלא אותו בהמון קרפים צבעונים, אל-בדים ולזה להוסיף קישוטים הקשורים לנושא .

• קישוטים מהעבודות של הילדים – למלא את הגן במלא מסכות וליצנים שהם הכינו.
• ארמון מאל-בד או מקרטון, בו יכולות להיות כל דמויות המגילה. אפשר שהפנים של הדמויות יהיו הפנים של הילדים.
• ארמון עם מלא חלונות בריסטול נפתחים, שבכל חלון תמונה של ילד מהגן מחופש.
• גן של ליצנים – אני ממלאה את הגן בליצנים מסוגים שונים. אפשר גם לשים תמונות של הילדים בתור ליצנים.
• לוח “למה אמא ואבא התחפשו כשהיו קטנים” – תמונות של ההורים מחופשים כשהיו ילדים.
• אגם הברבורים – הכל מסביב היה כחול, הפנים של הילדים היו בתוך דמויות של הסיפור. בחצר עשיתי מבריכה אגם עם ברבורים מקלקר.
• עליסה בארץ הפלאות – הגן היה מקושט עם אלמנטים של הסיפור: משבצות שחור לבן, מראות, הגן של מלכת הלבבות וציור הדמויות המרכזיות של הסיפור.
• מסלול מכוניות – כל הגן כמו מסלול, מלא מכוניות מסביב בתוך כל מכונית תמונה של ילד.
• יער של הדרדסים – כל ילד הוא דרדס.
• קישוט הגן באל-בדים: שחור, צהוב, אדום. אני מציירת את מיקי מאוס ומיני בגודל A4, נותנת לילדים לבחור מה הם רוצים להיות: מיקי או מיני. אני מדפיסה את הדמויות כמספר הילדים בגן ושמה את הפנים של הילדים בתור הדמויות.

פורים הוא חג מאוד מבלבל. מצד אחד, כיפי, מלא בהתרגשות, תחפושות ומסיבות. מצד שני, חג שבו קצת יוצאים מהשגרה. יש ילדים שפחות מתחברים וזה מלחיץ אותם או מבהיל אותם. לכן, לצד השינויים, כדאי לשמור על שגרה ואת השינויים שכן עושים – אם זה בקישוט הגן או בתחפושות, שווה לעשות ליד הילדים ואיתם.

לרעיונות ומערכים נוספים היכנסי לאתר גישת האמת בחינוך:
https://hamutallachman.co.il/

כותבת הפוסט היא חמוטל לחמן,

מפתחת גישת ׳האמת בחינוך׳. בעלת תואר ראשון בחינוך ותואר שני בחינוך לגיל הרך. אשת חינוך למעלה מ-22 שנה.
מובילה את קהילות ׳האמת בחינוך׳ לאנשי חינוך והורים.

מפתחת מסלולי הכשרה לחינוך משלים לאנשי חינוך והורים שמטרתם להעצים את הילד, להעלות את הביטחון האישי ולהשיג את רצונותיו.

The post מערך בנושא פורים appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.

1. אני מתחילה את הנושא מהסבר על איך מגיע החורף לישראל. אני לוקחת גלובוס וכדור צהוב או כל דבר עגול צהוב אחר, מראה לילדים איפה נמצאת ישראל על הגלובוס (אפשר לשים מדבקה על המקום שבו נמצאת ישראל) ומתחילה לסובב את הגלובוס סביב הכדור הצהוב שמייצג את השמש. ומראה שכשישראל רחוקה מהשמש אז קר ואז אנחנו בעונת החורף וכשישאל קרובה לשמש וממול אז חם פה. אחר כך אני שמה את החלק של החורף מהיצירה של וויואלדי “ארבע העונות”. בהתחלה אנחנו מאזינים, אחר כך הילדים מתחלקים לשתי קבוצות שמש וכדור הארץ השמש עומדים במרכז החדר והילדים שהם כדור הארץ מסתובבים מסביבם.
2. איך שומרים על חום הגוף? אני מסבירה לילדים שכשקר אנחנו צריכים לשמור על חום הגוף ואנחנו חושבים ביחד על דרכים לשמור על חום הגוף (בגדים חמים, חימום, ספורט, אכילה ושתיה של מאכלים חמים).
3. גילגוליו של מעיל / קדיה מלודבסקי- זה אומנם סיפור ישן , אבל אני אוהבת אותו. יש גם גרסא מחודשת עם איורים מודרניים. אני מתחילה מלספר אותו ואז אני ממחיזה אותו עם הילדים, אני מכינה מאלבד מעיל שאפשר לפרק (שכפץ, שרוולים, צווארון, כיסים, בטנה) וכל ילד מקבל תפקיד.
4. גשם- אני מספרת ומסבירה על מחזור המים איך מהים המים עולים למעלה, מחכים שם בענן יורדים כגשם, נאספים לתוך שלולית נספגים והופכים לנחל ומשם לים. יש ספרון על מחזור המים וגם באינטרנט אפשר למצוא תמונות מלוות.
5. שלוליות – במפגש אני מספרת את הסיפור שלולי/ מירה מאיר. אחרי זה כשיש שלוליות בחצר אני לוקחת קבוצות קטנות ואנחנו הולכים לבקר בשלוליות עושים שלום לבבואה שלנו שמשתקפת ומשיטים סירות מנייר. אפשר להתכונן לטיול מראש ולבקש מההורים לשלוח את כל הילדים עם מגפים ואז לתת להם לקפוץ בשלוליות.
6. פעילות שלוליות עם חישוקים- אני מפזרת חישוקים כמספר הילדים או חצי קבוצה וחצי קבוצה , שמה שירים שקשורים לשלוליות או נעימות שמתאימות לשלולית ואנחנו מקפצים בין החישוקים בהתחלה כל אחד בחישוק שלו, אחר כך בין החישוקים.

7. פעילות עם מטריות- אני מבקשת מהילדים להגיע עם מטריה לגן, אנחנו מתחילים עם תצוגת אופנה של מטריות שבה כל ילד מציג את המטריה שלו, אחר כך אנחנו רוקדים עם מטריות ואז משחקים מחבואים במטריות- ילד אחד יוצא החוצה או עוצם עיניים כל הילדים מתחבאים מאחורי המטריות שלהם והוא צריך לזהות מי נמצא מאחורי המטריה. אפשר גם לשחק מה חסר בגנינו הקטן- שמים 4 מטריות מחביאים מטריה והילדים צריכים להגיד איזו מטריה חסרה. ביום הזה אני אוהבת לספר את הסיפור המטריה של רותי/דינה דז’טלובסקי או את הסיפור המטריה הגדולה של אבא/לווין קפניס.
8. איך נוצר שלג? אני לוקחת מים בכוס שמה אותם ביחד עם הילדים במקפיא, מוציאה אחרי שעתיים ואנו רואים שזה נהפך לקרח. אני נותנת לילדים לחוש, אנחנו משאירים את זה בחדר ואחרי שעתיים חוזרים ורואים שזה נמס והפך למים ואז אני מסבירה לילדים מה קורה למים כשיש טמפרטורה מתחת לאפס, אפשר גם לעשות את התהליך ההפוך ולקחת מים להרתיח אותם ולהראות להם שהם הופכים לאדים (אפשר לעשות את זה במליאה או בקבוצה הקטנה).
9. עוד פעילות עם קרח- מדפיסים תמונות שקשורות לחורף (מטריה, מגפיים, מעיל, גשם, שלג, עננים, שלוליות וכו’) מניילנים אותם, שמים בכוס עם מים ומקפיאים, אחרי שזה קופא נותנים לילדים לשבור את הקרח עם מערוכים ולהוציא את התמונות. אפשר גם לשים במקום תמונות עובדות על החורף הילדים מוציאים את זה מהקרח והגננת מקריאה את זה. לילדים יותר גדולים היית שמה אותיות הם שוברים את הקרח וצריכים לחבר מהאותיות מילים שקשורות לחורף.
10. עם ילדים גדולים- תפזורת חורף. אני מכינה טיפות עם אותיות מפזרת אותם על הרצפה בחדר, כותבת על דף מילים שקשורות לחורף והילדים צריכים למצוא את האותיות שמרכיבות את אותה מילה.

בכל נושא אני אוהבת לשלב אומנות, מדע, ספרים ומוזיקה. כשאני מלמדת על עונות השנה, אני משתדלת לשלב גם הרבה פעילויות בחוץ.

The post מערך לחורף appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.

The post נושא בחירה או שנתי: כסף appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.

1. מתחילים מלספר את הסיפור על מנת שהילדים יכירו אותו ויפנימו את המסר.
2. אחרי כמה פעמים שמספרים את הסיפור , מספרים אותו שוב הפעם עם דמויות.
3. בקבוצה קטנה יושבים ומנהלים דיון וכל ילד אומר מה זה ארגז בעיניו, למה הוא היה הופך אותו.
4. אחרי שכל ילד אמר למה הוא היה רוצה להפוך את הארגז, כל ילד מקבל ארגז משלו. לילדים גדולים נותנים לקשט וליצור בעצמם את הארגז שהם חלמו עליו ולהפוך אותו למה שהם רצו, לילדים קטנים יותר נותנים את הארגז לקחת הביתה וליצור בעזרת ההורים את ה”זה לא ארגז” של הילד.
5. אחרי שכל הילדים הכינו את הארגז שלהם עושים תערוכה של כל הארגזים. בהתחלה כל ילד מציג את הארגז שלו ואומר למה הוא הפך אותו, אחרי זה מסדרים הכל בפינה בגן, מדפיסים שלטים עם מה שאמרו הילדים על הארגז ומזמינים את ההורים לתערוכה.
6. בפעילות הבאה מתמקדים בדברים שהארגז נהפך אליהם בספר ומנצלים את הספר על מנת לחקור על דברים שונים (על כל אלמנט חוקרים יומיים-שלושה). מתחילים לפי הסדר: בהתחלה חוקרים על מכונית- ממה עשויה מכונית? מתי הומצאה המכונית הראשונה?
   האלמנט הבא הוא הר- נותנים לילדים לחקור על הרים בישראל, אפשר גם שהגננת פשוט תלמד את הילדים על הרים בישראל. אחר כך חוקרים על רובוטים כמה ימים, ואז על שריפות או כבאיות, חללית וכך הלאה על כל האלמנטים.
   מנסים לתת לילדים לחקור בעצמם בעזרת סרטונים, תמונות ועובדות שהגננת מקריאה. בהתאם לגיל הילדים, אפשר לתת לכל קבוצת ילדים לחקור אלמנט אחר בסיפור ואז ללמד את כל הגן על מה שחקרו.
7. מכינים מארגז קופסת מישוש- מכניסים לתוכו את כל החפצים מהספר (מכונית, רובוט, בית, חללית, וכו’) והילדים צריכים למשש ולנחש מה זה. זה מתאים במיוחד לילדים קטנים, אבל גם ילדים יותר גדולים יכולים להנות מזה.
8. משחק הפנטומימה- בוחרים ילד אחד נותנים לו אלמנט מהספר שהוא צריך להציג ושאר הילדים צריכים לנחש איזה אלמנט זה.
9. משחק הניחושים- שמים לאחד הילדים כתר עם אחד האלמנטים מהספר, הוא צריך לשאול את שאר הילדים שאלות של כן ולא והילד צריך לנחש מה יש לו על הכתר.

The post מערך בעקבות הספר “זה לא ארגז” מאת אנטואנט פורטיס appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.

1. אפשר להתחיל מהתורה (למי שמתחברת), בה מסופר איך קבלנו את ארץ ישראל מאלוהים. זו היתה הארץ המובטחת כשבני ישראל יצאו ממצריים, על השנים שבני ישראל גרו בה והשנים שהיינו בגלות. לספר את זה כסיפור ולחזור מספר פעמים על מנת שיופנם על ידי הילדים, מי שפחות מתחברת לסיפורי התורה יכולה פשוט להתחיל ולספר על התקופות והשלטונות השונים שהיו בשטחה של ישראל: היוונים, הרומאים, האימפריה העותומאנית (טורקים) והבריטים.
2. בפעילות הבאה מביאים תמונות מהתקופה שהבריטים שלטו פה שמראות איך הארץ הייתה נראית, הילדים יסתכלו ויגידו מה לדעתם חסר. אחרי כן אפשר להתחיל לספר על העלייה לארץ- איך יהודים עלו לארץ ישראל (פלסטינה) לפני קום המדינה, לספר קצת על האוירה ששררה בארץ. אפשר לעשות שחזור של העליות כאשר כל קבוצת ילדים מייצגת עלייה ובונה ומקימה את מה שהעלייה הזאת עשתה. מדברים עם הילדים מאיפה הגיעו היהודים בכל עלייה ואיך הם נכנסו לארץ.
3. חומה ומגדל: מספרים על הקמת יישובי חומה ומגדל. למה היה צורך להקים אותם בלילה? מה היה ההיגיון שבלהקים אותם בצורה הזו? אחר כך שמים שעון חול של 5 דקות ונותנים לילדים להקים בזמן זה ישוב עם בתים, מגדל חומות מקוביות.
4. ארגונים צבאיים לפני קום המדינה: (השומר, ההגנה, האצ”ל, הלח”י, הבריגדה היהודית). מסבירים לילדים מה היה תפקידו ודעותיו של כל ארגון, מי האנשים הבולטים שפעלו בו ואיך הם עזרו להקים את המדינה.
5. העפלה בלתי לגאלית: תנועה להעלאת יהודים לארץ ישראל כנגד חוקי המנדט הבריטי. מספרים מה זאת העפלה, מי היו המעפילים ומי סייע להם, למה היא הייתה בלתי חוקית ומה קרה למעפילים שהבריטים תפסו. גם פה אחרי שמספרים אפשר לעשות שחזור של מעפילים שמגיעים באוניות בחושך, ושל אנשי המחתרות שעוזרים להם להכנס לארץ ישראל.
6. הפלמ”ח: מסבירים מה היה הפלמ”ח, מי היו מקימיו ושהוא שמשו כצבא לפני
   שהוקם צבא הגנה לישראל.
7. ההצבעה באו”ם: אני מספרת על ההצבעה במהלך שניים-שלושה מפגשים. במפגש הראשון אני מסבירה מה זה האו”ם ואילו מדינות חברות בו, אנחנו מסתכלים על הדגלים של המדינות ורואים שאין דגל של מדינת ישראל כי היא לא הייתה קיימת, אפשר להסתכל עליהן בגלובוס או במפה. במפגש השני אנו מדברים על ההצבעה באו”ם כדי להחליט האם תקום מדינה ליהודים בארץ ישראל. מי המדינות שהצביעו נגד ומה הייתה הסיבה, מדינות שהצביעו בעד ומה הייתה הסיבה ומי נמנעו. סופרים כמה הצביעו בעד, כמה הצביעו נגד וכמה נמנעו. אפשר להסביר בהזדמנות הזאת מה הכוונה בנמנע, בעד ונגד.
   במפגש השלישי, אחרי שלמדנו את הנושא ממש טוב- אני עושה שחזור של ההצבעה, כל ילד בוחר מדינה שאותה הוא רוצה לייצג ואז מתאספים וכל ילד אומר בהתאם למדינה שבחר אם הוא בעד או נגד. בסוף סופרים את הקולות ואני משמיעה הקלטה של בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.
8. אחרי המפגשים על ההצבעה באו”ם אני מדברת על הקמת המדינה. במה השקיעו דבר ראשון, אילו ערים וישובים הוקמו אחרי קום המדינה ואיך בחרו את ירושלים לבירת ישראל.
9. בהמשך מדברים על ראשי הממשלה והנשיאים שהיו למדינת ישראל ומה הם עשו למען המדינה.
10. אחרי זה מדברים על העליות שהיו אחרי קום המדינה, מה הן תרמו ומה הביאה איתה כל עלייה.
11. בפעילות הבאה אפשר להראות איך מדינת ישראל נראתה פעם ואיך היום. להראות תמונות של תל אביב פעם ותל אביב של היום, ירושלים של פעם ושל היום, בתי ספר וגנים של פעם מול בתי הספר וגנים של היום, כבישים, אולמות תיאטרון, מגרשי כדורגל וכו’.
12. מדברים על המצאות ודברים שהומצאו בישראל (סוסיתא, במבה, דיסק און קי, ועוד).
13. לעשות השוואה בין שירי ילדים וסיפורים של פעם ושל היום. מה היו הנושאים עליהם דיברו, איך נשמעה המוזיקה, אילו שירים אנחנו שומעים ואוהבים עד היום.
14. אפשר לחפש סבא או סבתא שהיו ילדים בתקופת קום המדינה או לפני שיבואו ויספרו לילדים איך הייתה בארץ כשהם היו ילדים, או לחלופין שיספרו את סיפור העלייה שלהם לארץ ישראל.
15. לסיכום הנושא אני עושה מפגש עם ההורים או עם סבא וסבתא ובו הילדים ממחיזים את הקמת המדינה, העליות והצבעה באום עם שירים וריקודים.

יצירות מתאימות לנושא:

• • בניית חומה ומגדל (אפשר בגדול מקרטונים או ביצירה אישית ממקלות ארטיק וחומרים ממוחזרים)
  • הדבקת תמונות של אז ועכשיו
  • הכנת דגם של מיני ישראל
  • בניית אוטובוסים של פעם
  • הכנת דגם או ציור של איך תראה מדינת ישראל בעוד 10 שנים
  • המצאה חדשה שממצאים ובונים כל ילדי הגן.

סיפורים על הנושא:

• • ויהי ערב/ פניה ברגשטיין
  • גן גני/ ימימה אבידר טשרנוביץ
  • עליקמא הקטן/ יהודה גבאי
  • נסע אל השדה / פניה ברגשטיין
  • בארץ לובנגולו מלך זולו/ נחום גוטמן
  • אלה קרי הילדה מלפלנד/ אלי ינס
  • שמוליק קיפוד/ כוש
  • שמלת השבת של חנה”לה / יצחק דמיאל
  • דירה להשכיר/ לאה גולדברג
  • בוקר טוב/ ע. הלל
  • מה קרה לבובה של רותי/ דינה דז’טלובסקי
  • דודי שמחה/ ע. הלל
  • גברת אחת מרחוב בצלאל/ יורם טהרלב
  • זרעים של מסטיק/ לאה נאור

שירים על הנושא:

• • אנו נהיה הראשונים
  • מי יבנה לי בית
  • זמר הפלוגות
  • היו זמנים
  • פה בארץ חמדת אבות
  • ארץ הצבר
  • מחר
  • שיר עד/ גילו הגלילים
  • חושו אחים חושו
  • הורה סחרחורת
  • הורה האחזות
  • אין לי ארץ אחרת
  • אוי ארצי מולדתי
  • מדינה קטנה
  • כבשה קטנה/ נתיב הזמר
  • הילד החרוץ/ נתיב הזמר
  • שיר הניקיון/ נגה אשד
  • נסדר מעגל גדול
  • כושי כלב קט
  • אוניה יפיפיה/ נתיב זמר
  • פזמון ליקינטון
  • אודי חמודי
  • נומי נומי

במיוחד בשבילכן, הכנתי רשימת השמעה להפעלה נוחה ומהירה של השירים בזמן מפגש: לחצי כאן

את הנושא הזה, שבעיני הוא מאוד חשוב, כדאי ללמד עם המון שירים, הצגות, תמונות ויצירה.

למערכי שיעור ורעיונות נוספים היכנסי לאתר של גישת האמת בחינוך:
https://hamutallachman.co.il/

The post מערך בנושא שנתי- מדינת ישראל (הקמתה וצמיחתה) appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.

1. אני היית מתחילה מלשאול את הילדים מהי מנהיגות בעיניהם (לעבודה בתואר שני שלי אני שאלתי ילדים בני 4 והם ידעו לענות תשובות מאוד יפות). הגננת כותבת את מה שהם אמרו ואז שואלים אותם האם הם מכירים מנהיג?
2. הייתי מביאה הגדרה מילונית של המילה “מנהיג” ורואה עם הילדים האם זה מה שהם אמרו, האם זה דומה או שונה?
3. במפגש הבא אפשר לדבר על מנהיגים בתורה ולראות מה היו התכונות שנדרשו למנהיגות בסיפורי התורה?
4. אחרי שדיברנו על תכונות המנהיגות, אפשר לשחק עם הילדים “המלך אמר” כשכל פעם ילד אחר הוא המלך.
5. במפגש הבא מדברים על מנהגים פוליטיים. אילו מנהיגים הילדים מכירים? מה שונה בין המנהיגים השונים? מה התכונות שיש למנהיגים פוליטיים ובמה הן שונות או דומות למנהיגים מהתורה?
6. אחרי שדברנו על פוליטיקה ועל תורה- אפשר לדבר עם הילדים על סוגי שילטון (מונרכיה, דיקטטורה, דמוקרטיה). אפשר לשאול את הילדים האם כל מי שעומד בראש מדינה הוא מנהיג? האם בכל סוג של שילטון יש מנהיגות? האם רק מי שעומד בראש הוא מנהיג או גם היועצים והשרים הם מנהיגים?
7. מה הם תפקידיו של המנהיג? האם מנהיג חייב לדאוג לאחרים? האם מנהיג צריך לדאוג קודם כל לעצמו? האם למנהיג מגיעות זכויות שלאחרים לא? האם מנהיג צריך להיות צנוע? האם מנהיג צריך להוות דוגמא אישית?
8. אפשר לדון עם הילדים האם הם רוצים להיות פוליטיקאים או מנהיגים ואם כן מה הם היו רוצים לשנות או מה הם היו עושים בתור מנהיגים?
9. יושבים ביחד כל ילדי הגן וחושבים מה הם היו רוצים לשנות (זה יכול להיות בחינוך, יכול להיות בעיר שהם גרים בה) אחרי שנבחר דבר אחד מבררים מי אחראי על התחום הזה- האם זה ראש העיר? האם זה שייך למחלקת החינוך? האם שייך לראש הממשלה? לשר התחבורה? אחרי שביררו יושבים וכותבים לו ביחד מכתב עם הבקשה שלהם, מקווים שיענה (חשוב להסביר לילדים שהפוליטקאים עסוקים ומקבלים הרבה פניות ויכול להיות שלא יענו, אבל במידה שהם עונים זה מאוד משמח את הילדים).
10. משחק המנהיגים- שמים תמונות של כל מיני מנהיגים והילדים צריכים למיין למנהיגים מהתורה ומנהיגים מהפוליטיקה ומי שזוכר גם להגיד עליהם משהו שמאפיין אותם.
11. שאלה לדיון (עדיף בקבוצה קטנה) האם נולדים מנהיגים או האם אפשר ללמוד להיות מנהיגים? את התשובות של הילדים אפשר לתלות בגן.
12. האם חייבים להיות פוליטיקאים או דמויות מהתנ”ך על מנת להיות מנהיגים? אילו מנהיגים הם מכירים בסביבתם (במידה והם עונים גננת, מורה בחוג ריקוד, הורים, מדריך טיולים) מפתחים איתם את שיחה על מה הופך את האנשים האלו למנהיגים?
13. מנהיגי מחאה- מספרים לילדים על אנשים שלא היו מרוצים ממצב מסוים והחליטו למחות על כך וסחפו אחריהם הרבה אנשים ובכך שינו את העולם (נלסון מנדלה, גנדי, מרתין לותר קינג, הרצל, הפנתרים השחורים, מחאת האוהלים ועוד…) אפשר לחלק את הילדים לקבוצות ושכל קבוצה תחקור על מחאה מסוימת ועל המנהיג שהתחיל את המחאה ומה היו תוצאותיה.
14. מנהיגות נשית- מדברים ומספרים לילדים שפעם לנשים לא היו זכויות הן לא יכלו להיות פוליטיקאיות או ללמוד, והם נלחמו על מנת לשנות את זה- נותנים כל מיני מקצועות ופעילויות שלנשים אסור היה לעשות, אבל לא אומרים להם שאסור היה להם לעשות את זה והילדים צריכים לנחש האם זה היה פעילויות לגברים או לנשים.
15. בקבוצה קטנה דנים עם הילדים האם נשים באמת לא יכולת להילחם, לנהוג וללמוד. אפשר לתת לכל ילד חוט וחרוזים צבעוניים, הגננת אומרת פעילויות ומקצועות שונים וכל ילד על פי החלטתו משחיל: אם הוא חושב שרק נשים יכולות לעשות את הפעלות הזו הוא שם חרוז צהוב, אם רק גברים אז הוא שם חרוז ירוק ואם הוא חושב שגם גברים וגם נשים יכולות לעשות את זה אז הוא שם חרוז בצבע סגול. כשסיימנו להקריא את כל הפעילויות והמקצועות רואים אצל כל ילד איזה צבע שולט.
16. מספרים לילדים על נשים ששינו את העולם (מרי קארי, רוזה פארקס, רות ביידר גינסבורג, קוקו שאנל, אליס מילר, אמליה ארהארט, גולדה מאיר, מרגרט ת’אצר ועוד הרבה אחרות). אפשר לתת לכל שני ילדים לחקור על אישה מסוימת ובכל פעם זוג אחר מספר על האישה שהוא חקר ומה היא שינתה בעולם.
17. שואלים האם מדענים וממציאים שהמציאו המצאות שבזכותם יותר קל ונוח היום או שההמצאות שלהם שינו משהו בעולם הם מנהיגים? אפשר ללמוד עליהם ועל מה הם שינו בעולם, איך זה שיפר או השפיע על העולם (אלברט אינשטיין, האחים רייט, אלכסנדר בל, סטיב ג’ובס, מארק צוקרברג, עדה יונת ועוד).
18. שימה לילדים- מדברים עם הילדים על מה הם היו רוצים לשנות בעולם? מחפשים משהו שהוא פרקטי והילדים יכולים לעשות כבר עכשיו (כמו לשמור על ארץ ישראל נקייה, למחזר ולדאוג לכדור הארץ, לדאוג לאזרחים ותיקים וכו’) וכל ילד צריך להבטיח להשתדל ולעשות לפחות פעם בשבוע משהו למען הנושא שנבחר.
19. הורים מנהיגים- מתחילים מלשאול את הילדים האם ההורים הם מנהיגים? האם כל הורה מעצם היותו הורה הוא מנהיג? או שרק הורה בעל תכונות מסוימות הוא מנהיג? האם הילדים מעדיפים הורה שהוא מנהיג או הורה שהוא לא מנהיג? אילו תכונות יש להורים שלך שבגללם את מקשיב להם? על מה היית רוצה שההורים שלך יחליטו ועל מה היית רוצה להחליט לבד? איזה מן הורה היית רוצה להיות?
20. שבוע המנהיגות- לכל ילד במהלך השנה יש שבוע בו הוא המנהיג בגן (הייתי מתחילה דווקא מהילדים המופנמים או מאילו שקצת קשה להם חברתית) בשבוע הזה הילד מלמד את הילדים משחק שהוא אוהב, מעביר להם פעילות שהוא אוהב במיוחד, אם יש משהו שצריך לבחור אז הוא בוחר, מכניס את הילדים לגן, מפריד בין ילדים רבים ועוד פעילויות שקשורות לתפקידם של המנהיגים.

סיפורים על הנושא:

• כשאהיה ראש ממשלה / נרי אלומה
• אין זו אגדה / רחלי פליישון
• להיות מנהיגה / רחלי פליישון
• בגדי המלך החדשים / הנס כריסטיאן אנדרסן
• המנצחים / דיויד מקי
• מעלה הקרחות / יוסי אבולעפיה ואפרים סידון
• קטנות גדולות וקטנים גדולים- סדרת ספרים שכל אחד מהם עוסק במנהיגה או מנהג אחרים
• סדרת ממציאים ומגלים- סדרה לילדים על גדולי המדענים / תמר כוכב ותמר שם טוב.
• ואני אומרת לא – סיפורה של רות ביידר גינסבורג / דבי לוי
• סיפורי התנך.

שירים על הנושא:

• • אדוני ראש העיר / עוזי חיטמן
  • בנימין זאב / רבקה מיכאלי
  • בן גוריון / להקת פיקוד מרכז
  • אליעזר בן יהודה / מתי כספי
  • הבלדה על משה יואל סלומון / אריק איינשטיין
  • מכתב למנהיג / ילדי הפסטיגל
  • עולם אחר / ילדי הפסטיגל
  • זה אתה / יהורם גאון
  • כל הכבוד / יהורם גאון
  • דויד ושאול / אהוד בנאי
  • דרך המלך / גילי נתנאל
  • שיר על שאול / אילן ואילנית
  • אני ואתה / אריק איינשטיין
  • דמוקרטיה / קזבלן
  • מלך הקופים / ספר הג’ונגל
  • משתגע כבר מלך להיות / מלך האריות
  • מלך העולם / שלמה ארצי
  • דפני דפני / ג’ירפות
  • זה סימן בשבילי / ערוץ הילדים
  • זה לא כל כך פשוט להיות כאן ילד / פסטיגל

במיוחד בשבילכן, הכנתי רשימת השמעה להפעלה נוחה ומהירה של השירים בזמן מפגש:
לחצו כאן

מנושא המנהיגות אפשר לצאת לכל כך הרבה נושאים אחרים
והכי חשוב- זה נושא שנותן לנו לקדם ולהעצים את הילדים.

לרעיונות ומערכים נוספים הכנסי לאתר של גישת האמת בחינוך:

The post מערך שנתי בנושא מנהיגות ומנהיגים appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.

1. אני מתחילה מלקרוא את הספר עם הילדים מספר פעמים, על מנת שיכירו את הסיפור.
2. אחרי שהילדים מכירים את הסיפור, אני מספרת את הסיפור עם המחזה בעזרת דמויות (או הדמויות של הסיפור מצוירות/מצולמות או שאני לוקחת בובות מהגן).
3. בפעם הבאה שאנחנו מספרים את הסיפור הילדים מציגים את הדמויות ( גם פה או שאני נותנת להם דמויות מצוירות על מקל שהם מחזיקים או בובות מהגן) אני מספרת את הסיפור וכל ילד מרים את הדמות שלו כאשר היא מוזכרת בסיפור.
4. אני מבקשת מראש מההורים להביא תמונה של עצמם. בסדנה הילדים מקשטים את התמונות ומחפשים אותם לארנב ועם המון קישוטים כמו בסיפור.
5. בהמשך אחרי שהדמויות שהילדים הכינו מוכנות אנחנו משחקים איתן משחק מחבואים, הגננת מחביאה אותם בכל מיני פינות בגן וכאשר כל הדמויות מוחבאות הילדים צריכים לחפש איפה מתחבאים ההורים. אחרי שכל הילדים מצאו את הדמויות, נותנים להם קצת להיות ולהחזיק ואז תולים את זה בגן על הלוח, בשרשרת או מניחים על מדפים.
6. עם ילדים בוגרים יותר אפשר לנהל דיון בעקבות הסיפור: האם הורים יכולים להיות בגן? האם זה מתאים? האם היו רוצים שההורים יישארו בגן?
7. החל מגיל 3 ואולי קצת לפני אפשר לשוחח על מה יכול לעזור להם להיפרד מההורים בבוקר? איך אפשר להתמודד עם געגוע? יושבים עם כל הילדים וחושבים ביחד על טקסי פרידה שאפשר לעשות בגן וכל ילד בוחר לו את הטקס שמתאים לו. כל ילדי הגן בוחרים ביחד שיר שהם אוהבים במיוחד ומחליטים שזה יהיה השיר שילווה את התקופה.
8. משחק מי התחפש פה?- מבאים תחפושת שגם מסתירה את הפנים ומחביאים בתוכה ילד או אשת צוות והילדים צריכים לנחש מי נמצא בתוך התחפושת.
9. משחק דמיון מה ההורים עושים עכשיו? יושבים בקבוצה קטנה וכל ילד מדמיין איפה ההורים שלו נמצאים עכשיו? מה הם עושים? הגננת כותבת את תשובות הילדים.

אפשר להיעזר בספרים ולעשות בעקבותיהם פעילויות. זה יכול לעזור לילדים להיפתח, להתגבר על קושי, ולהזדהות עם הדמויות בסיפור.

לרעיונות ומערכים נוספים הכנסי לאתר של גישת האמת בחינוך: https://hamutallachman.co.il/

The post פעילויות פעילות בעקבות הספר “אמא נשארת בגן” / דקלה קידר appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.

The post מערכים על עץ הזית appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.

1. אני מפזרת בגן כל מיני אביזרים (בדים, קרשים, לבנים, ענפים, ניילונים, פטיש, מסמרים, מקדחה, מסור, צבט, מברג וכו’). הילדים צריכים ללכת ולאסוף רק את החפצים שמהם אפשר לבנות סוכה.
2. מזמינים את ההורים לבנות סוכה- מכינים מראש כמה מוקדים:
   מוקד בניית סוכה
   מוקד הכנת קישוטים לסוכה
   מוקד הכנת כיבוד לסוכה.
   (זה מתאים גם לילדים צעירים).
3. במפגש אני מחלקת לילדים מקלות הקשה, ואני שמה את השיר פטיש מסמר במקצבים שונים. הילדים צריכים להקיש עם המקלות לפי הקצב.
   לילדים צעירים אפשר להקיש את הקצב עם הידיים על הגוף.
4. מביאים את ארבעת המינים לגן. מדברים על למי יש טעם? (ללולב), למי יש ריח? (להדס), למי יש טעם וריח? (לאתרוג) ולמי אין טעם ואין ריח? (לערבה). נותנים לילדים לגעת, להריח ולטעום.
5. משחקים “מה חסר בגנינו הקטן?” עם ארבעת המינים.
6. הכנת מאכלים הקשורים לחג: עוגה או ריבת אתרוגים, כדורי תמרים.
7. להתבונן בציור של ארבעת המינים. לראות את הצבעים, לחפש מה יש בו מלבד ארבעת המינים?
8. לקיים את מנהג אושפזין: להזמין גן שכן או את ההורים להתארח בסוכה.
9. במהלך כל ימי החג לשבת בסוכה- לאכול, לשמוע סיפור, לעשות מפגש.

שירים וסיפורים לחג:

• שלומית בונה סוכה
• פטיש מסמר ניקח מהר.
• סוכתי הסוכה
• בסוכה שלנו
• ארבעה מינים/ריקי בן זקן
• סכך לסוכה/לוין קיפניס
• סוכת שלום/ אסתי

יצירות לחג:

• פיסול ארבעת המינים בפלסטלינה או חימר.
• הכנת קישוטים לסוכה מעבודות גועש של הילדים (אפשר להכין פנסים סינים או לחתוך לרצועות ולהכין שרשרת לסוכה)
• הכנת רימון מדיסקים ישנים

סוכות הוא חג עם המון ריח, צבע וטעם. אפשר לעשות
במסגרתו המון פעילויות חושיות גם לצעירים וגם לבוגרים.

The post מערך לחג סוכות appeared first on להגשים חלומות ע.ר. - איחוד גני ילדים - איגוד הגנים הפרטיים - ארגון הגנים הפרטיים - איחוד הגנים הפרטיים - גני ילדים.